פיברוזיס
מונח פיברוזיס – בעברית זה לייפת, נגרם בעקבות עודף רקמת חיבור סיבית, באיבר מסוים בגוף או רקמה. בזמן פציעה ישנה “הצטלקות” זה נעשה כשמקבעים את המקום הפגוע | פצועה. הרקמה נעשית בצקתית, ומצב זה גורם לתהליך מוגבר של פיברוזיס. יכול להיות מהצטברות של חלבוני נוזל הרקמה ושל מטבוליטים באזור, בנוסף עם יש ירידה במטבוליזם המקומי. התוצאה הכי משמעותית שנגרמת תנועתיות מוגבלת. פיברוזיס במצב מוגבר פוגעת בזרימת דם הגורם לבצקת מקומית במפרק. הבצקת פועלת כדבק אשר מחבר את מבני הרקמה, במידה והמצב מתמשך ואינו מטופל בזמן.
הצורך בתנועה
כאשר אנו מקבעים את האזור הפגוע | פצוע רקמת החיבור ממשיכה לרפא את עצמה ומארגנת מחדש את תהליך ההחלמה. אך במצב של חוסר תנועתיות היות שהרקמה מתקנת ומארגנת את עצמה יש עדיין פגיעה בקולגן, נוצרת רשת צפופה ונוקשה וזה גורם לאובדן גמישות נורמלית של המפרק. סיבי קולגן נוצרים, בין הסיבים הרקטיקולריים של רקמת החיבור. וזה גורם להידבקות של האזור המקובע. כל המתואר נגרם כתוצאה מתנועתיות מוגבלת במפרק. רקמה אשר רופפת יכולה לגלוש על רקמה אחרת. חשוב לציין שרקמת שריר יכולה להפוך למוגבלת על ידי פאשיה, וזה גורם לגידים לאבד את היכולת הזזה נורמלית כנגד הרקמה העורית וכך נוצרת הדבקות לקפסולות.
קיבוע המפרק גורם להתחלשות הרקמה ובך נוצרת ירידה במסת הקולגן. כל זה קורה בזמן שיש חוסר תנועתיות של מפרק. כמו כן גם הגפיים שאינם בתנועה או ללא נשיאת משקל מאבדות עם הזמן בצפיפות העצם.
חוסר תנועתיות והשפעות על השריר
בזמן שאנו מקבעים את המקום לזמן ארוך נוצרת פגיע לתווך הארוך. כמו, ירידת בגודל סיב השריר, יכולת החמצון יורדת, ישנה עלייה שומנית ברקמת השריר, ירידה בצפיפות נימי הדם התוך שריריים. כל זה מתבטא בכך שהשריר קטן ונחלש. זאת לאחר קיבוע בן שלושה שבועות ומעלה. ככל שאנו נקבע את המקום | מפרק, כך תהיה החמרה לפי המתואר בהסבר מעלה. חשוב לדעת שהכל קשור אחד לשני ככל שתהיה חוסר תנועה השריר נחלש כך מערכת המשוב העצבי נפגע והופך למצב לא תקין. שילוב של גורמים אלה יחד עם עם חוסר הזזה מפרקית משבש את ההחלמה לתווך הארוך.
שינויים אשר נעשים בעקבות קיבוע ממושך השריר נחלש ואנו מאבדים קריאטין, וגליקוגן. נוצרת חומצות חלב בצורה מוגזמת. שינוי שכזה מוריד בתפוקת השריר ואת גודלו של השריר מכוון שרמת החמצון יורדת השריר מתעייף מהר מאוד ובקלות רבה. ניתן להבחין בכך בהבחנה קלה, השריר קטן וחלש. פעולות שלא יהיה ניתן לעשות הם כיווץ חזק ועבודה לאורך זמן יהיה קשה לעשות. זאת נעשה בעקבות קיבוע ממושך לכן עדיף תמיד להניע את המקום הפגוע | פצוע לאחר 5-7 ימים ולא להמשיך את הקיבוע לתווך הארוך. דוגמה מאוד טובה בזמן: בזמן שמפרק הירך תהיה מקובע לתווך הארוך, שריר 4 ראשי של המפרק הירך יחלש ויקטן בצורה משמעותית ביחס לשריר ההמסטרינגס של הירך האחורי.
לסיכום
חשוב מאוד לא לקבע את הרקמה הפגוע יותר משבוע עד 14 ימים בלבד. לאחר מכוון יש לעשות תרגילי חימום + לעבור טיפולי פיזיוטרפייה או טיפולי רפואה משלימה כמו עיסוי רפואי | עיסוי שיקומי אורתופדי | דיקור סיני | דיקור יבש מערבי | טיפול בטריגר פויינט | עיסוי, טיפול רקמות עמוק | עיסוי , טיפול בפציעות ספורט.
טיפ שכדאי ליישם בזמן פציעה כנסו >>> הדרך לטפל בדלקת מפרקים או פציעה